קורפו, או קֵרקירה בפי המקומיים, היא האי שמבלבל אתכם רגע אחרי שאתם נוחתים. הירוק לא נגמר, הברושים מטפסים על הגבעות, בעיר העתיקה תולים כביסה בין תריסים ירקרקים, ובכל פינה יש כיכר קטנה עם בית קפה שמרגיש שנשאב היישר מאיטליה. זה לא מקרי: הוונציאנים שלטו כאן יותר מארבע מאות שנה, ואחריהם הצרפתים והבריטים, וכל אחד השאיר חותם. התוצאה היא אי יווני שמרגיש אחרת מכל מה שאתם מכירים מהקיקלאדים הלבנים והיבשים.

בדקנו את קורפו לעומק וזה המדריך המעשי שהיינו רוצים לקבל לפני שהגענו: לאן ללכת, מה לדלג, כמה זה עולה ואיך לא לבזבז יום.

למה דווקא קורפו

האי יושב בקצה הצפון מערבי של יוון, מול חופי אלבניה, ומקבל הרבה יותר גשם משאר האיים. בזכות זה הוא ירוק להפליא: יערות זית עתיקים, גפנים, פרחי בר. בקיץ זה אומר נוף עשיר ופחות תחושת מדבר, ובאביב ובסתיו האי פורח ממש. קורפו מתאימה למי שרוצה שילוב של ים, נופים ירוקים, היסטוריה אירופית וכפרים שקטים, ופחות למי שמחפש מסיבות חוף סוערות בנוסח מיקונוס.

מי שזה מתאים לו במיוחד: משפחות שרוצות נוחות וחופים רגועים, זוגות שאוהבים אווירה רומנטית בלי לשרוף תקציב סנטוריני, ומטיילים שמחפשים אי גדול מספיק כדי לטייל בו ברכב ימים שלמים. אם אתם מתלבטים בין כמה אפשרויות, שווה לקרוא קודם את איזה אי יווני מתאים לכם.

העיר העתיקה של קורפו

זה הלב, ואין כמוה ביוון כולה. העיר העתיקה הוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסקו, והיא תערובת מהממת של סמטאות צרות שנקראות קנדוניה, כיכרות מרוצפות ושני מבצרים ונציאניים ענקיים, הישן והחדש, ששומרים על הנמל. מהמבצר הישן יש נוף שמצדיק את העלייה.

ברחבה הגדולה שנקראת ספיאנדה, המגרש הפתוח הגדול ביותר באירופה, תמצאו את שדרת הליסטון, שורת קשתות שהוקמה בהשראת רחוב ריוולי בפריז. שבו שם לקפה יווני או לסורבה מקומי, צפו במשחק קריקט מזדמן, מורשת בריטית מוזרה ששרדה, ופשוט תנו לזמן לעבור. אל תפספסו את כנסיית אגיוס ספירידון, פטרון האי, ואת השוק העירוני בבוקר.

סמטאות אבן צרות עם בתים צבעוניים וכביסה תלויה בעיר העתיקה של קורפו, יוון

החופים: לאן באמת ללכת

קורפו אי גדול, והחופים מפוזרים. הצד הצפון מערבי הוא הדרמטי, הצד המזרחי רגוע יותר ומשפחתי. הנה ההמלצות שבדקנו:

חוףאזורהאופילמי מתאים
פאלאיוקסטריצהצפון מערבמפרצים ירוקים, מים צלוליםכולם, חובה
פורטו טימוניצפון מערבחוף כפול, הליכה קצרהזוגות, הרפתקנים
אגיוס גורדיוסמרכז מערבסלעים דרמטיים, חוף ארוךרחצה ושקיעה
גלייפדהמרכז מערבחול רך, רוגעמשפחות
קסיצפון מזרחמים רדודים, כפריילדים קטנים

פאלאיוקסטריצה הוא הכוכב הברור. הגיעו מוקדם בבוקר, כי בצהריים מתמלא. שווה לקחת סירה קטנה ולחקור את המפרצים הנסתרים מהמים, ולעלות למנזר פאלאיוקסטריצה שצופה על הכל. את שאר הרשימה הארצית תמצאו בחופים הכי יפים ביוון.

הכפרים וההרים

זה החלק שרוב התיירים מפספסים, וחבל. עלו לכפר ההררי פֵליק, שנקרא קורפו של הוונציאנים, עם בתי אבן והרבה ברושים, או לכפר הקטן והציורי קינופיאסטס שמפורסם בטברנות המסורתיות שלו. נקודת השיא, תרתי משמע, היא פנטוקרטור, ההר הגבוה ביותר באי. הכביש מתפתל אבל הנוף מהפסגה, על קורפו כולה ועד אלבניה ואיטליה ביום צלול, שווה כל סיבוב.

בדרום מערב, על צוק מעל הים, נמצא ארמון אכיליון, שבנתה הקיסרית אליזבת מאוסטריה, סיסי, כמקדש לאחיל. הגנים והפסלים מרהיבים, והכניסה עולה כ-10 אירו, בערך 40 שקל.

איך מגיעים וכמה זמן לוקח

הדרך הפשוטה היא טיסת שכר ישירה בעונה, כשעתיים וחצי מתל אביב. מחוץ לעונה טסים דרך אתונה עם טיסת המשך של 50 דקות. אופציה יפה למשלבי טיול ביבשת: מעבורת מנמל איגומניצה שבצפון מערב יוון, הפלגה של כשעה וחצי בלבד, מה שהופך את קורפו לחלק נוח ממסלול רכב בצפון. אם בא לכם להמשיך לאי יוני נוסף, זקינתוס עם חוף הספינה הטרופה הוא שכן מתבקש, אם כי הקשר הימי ביניהם אינו ישיר ולרוב עובר דרך היבשת.

באי עצמו, רכב שכור הוא כמעט חובה. התחבורה הציבורית מגיעה לערים הגדולות ולחלק מהחופים, אבל מפספסת את הכפרים ואת המפרצים הנסתרים. רכב קטן עולה בעונה כ-35 עד 50 אירו ליום, בערך 140 עד 200 שקל.

איפה לישון ותקציב

קורפו עיר נוחה למי שרוצה הכל בהליכה, אבל החונים שם משלמים על המיקום. הצפון מזרח, אזורים כמו קסיופי וניסאקי, יוקרתי ושקט. הצד המערבי קרוב לחופים היפים. הדרום, סביב קוטה ומֵסונגי, מתאים למשפחות ולתקציב נוח יותר. ההמלצה הכללית שלנו לאיים מרוכזת באיפה לישון ביוון.

להערכת מחירים: לילה במלון שלושה כוכבים סביר בעונה נע סביב 80 עד 130 אירו, בערך 320 עד 520 שקל. דירת נופש למשפחה אפשר למצוא החל מ-70 אירו ללילה, בערך 280 שקל. ארוחה בטברנה כפרית עם דגים, סלט ויין מקומי תעלה כ-20 עד 30 אירו לאדם, בערך 80 עד 120 שקל.

טעימה מקומית

קורפו אוכלת אחרת משאר יוון, שוב בזכות ההשפעה הוונציאנית. נסו את הסופלקיה, נתחי בשר בקר ברוטב יין אדום עשיר עם בצל ותבלינים, או את הפסטיצדה, תרנגול או בקר ברוטב עגבניות ופסטה עבה. הקומקווט, פרי הדר ננסי שמגדלים רק כאן, הופך לליקר מתוק ולריבות, מזכרת מקומית מצוינת. בכפרים אפשר עדיין למצוא טברנות שמבשלות בסיר אחד מה שהשכנים אכלו לפני שמונים שנה.

קורפו לא תנסה להרשים אתכם בשקיעות מצוירות לאינסטגרם או במסיבות עד הבוקר. היא תיתן לכם משהו אחר: אי ירוק, נינוח, עם שכבות של היסטוריה אירופית ונוף שמרגיע. בשבילנו זה בדיוק היה הקסם.